Codename : Sputnik //  בלוג מסע מסביב לעולם.

כשהגעתי למונג לה, בדרך לנמצ'ה, הרגשתי את עול נוכחותה של אמה-דבלם מעמיס לי על המוח. נתקפתי בשטף של יצירתיות, אלוהי הפואטיקה נחתו והרגשתי שיר מורכב מתנסח לי בראש. לא נותר לי אלא לשלוף פיסת נייר, ובתזזיתיות חריגה השתולל לי העט ביד, ופיסת הנייר התמלאה פאר פואטי…
נישאת בגאון ומשגיחה על עמקים,
מוודאת שלא יאונה להם רע,
וגם על [...]

"פיר! דריי! צוויי!", צרחו קבוצת אוסטרים משועשעים להפליא ולבושים, מכף רגל ועד ראש, בציוד של Mammut, אל מטפסים אומללים, סופרים את כמות המטרים שנותרו להם עד לפסגת הגוקיו רי (Gokyo Ri), "איינץ!!!! הוווו! בראבו!!!". המטפסים, שבקושי מוצאים מספיק חמצן להזיז את העפעפיים, מותקפים בסדרה של צרחות אושר וידיים אוסטריות מושטות, ומשחררים "נמסטה" מתנשף. כל המחזה [...]

כבר שעתיים בערך אני מאלתר עם ראות של 20 מטר במקרה הרע ו-50 מטר במקרה הטוב. לפני כשעה, קפאתי מול סלע "מאני" עצום – מיד אחרי הסלע התפצל השביל לשניים. האחד, טיפס ונעלם בין העננים הנמוכים (עד כמה גבוה ? אין לי מושג). השני, צנח לכיוון הדוד-קוסי (Dudh-Kosi) (עד כמה נמוך ? וואלה, אין לי [...]

אחרי 6 ביקורים בגבהים מעל 3,500 מ', 2 התקפים קלים של "מחלת גבהים", או, AMS (להסה ולנגמוסי) ו-2 מקרים בהם לא ברור לי למה מחלת הגבהים ויתרה (בייס-קמפ של אוורסט בצד הטיבטי והת'ורונג לה על האנפורנה), השלמתי עם זה שכל הנושא הוא די וודו בשבילי, וניסחתי לי את הכלל היחיד, מבחינתי, שמוודא הימנעות מוחלטת מהמחלה [...]

רעם בודד מהדהד במורד העמק. עמק שמדרים לעבר נמצ'ה (Namche), הכפר ממנו נפרדתי, עם הבטחה לחזור, לפני כשעתיים. שמיכה צפופה של מגוון גווני אפור מפלרטטת עם קו הגובה 4,500 מ', ואני כקילומטר מתחת, נאבק בשביל שמתעקל ומטפס בין אורנים דהויים לעבר הכפר טנגבוצ'ה (Tengboche). פתיתי שלג מצליחים לתמרן בין העצים, ונישאים באלגנטיות עם הרוח. מימין, [...]

בשעה האחרונה, אני יושב בחדר ועוקב, דרך החלון, איך קו השלג לאט-לאט יורד בגובה וממתקרב אל הכפר. לפני כשעה, כקילומטר מעלי, האורנים שמטפסים ונאחזים בקושי בשיפוע התלול של הפסגה המושלגת וחסרת השם שמתחבאת בין העננים, היו ירוקים לגמרי. עכשיו, החצי קילומטר העליון, נראה כמו ערימת קונפטי לבנה. גווני הירוק של יתר היער, לאט-לאט דוהים, הירוק [...]

קונצנזוס מוחלט. על הקיום, היקום, ועל ההרמוניה והדיס-הרמוניה של כל השאר. אלוהים, סקיאמוני, הטריניטי והואקום שבניהם ירדו על ראקשי, ולא מצאו דבר להתווכח עליו מלבד סרטים של היצ'קוק. כולנו נעמדנו אל מול מחזה, שאני בטוח שיהפוך לטיפוסי בעתיד הלא רחוק, והפכנו, לרגע, לניהיליסטים קיומיים – הכול הרגיש חסר תועלת וחסר משמעות, הכול לא מצא מקום [...]

אחרי אינספור התשבוחות ששפכתי על ההימלאיה בסיבוב הראשון לפני כשלושה חודשים, חששתי שאולי מדובר באופוריה, התלהבות יתר. אל האוטובוס הנוסע לג'ירי (Jiri), עליתי מאוזן – "עוד טרק פופולרי בהימלאיה", חשבתי. בג'ירי, נדחפתי לאוטובוס נוסף, ושעתיים לאחר מכן, נשפכתי לשיואליה (Shivalaya) – הכפר ממנו אתחיל ללכת לכיוון האוורסט.
הערת ביניים : אני רוצה לנצל את המעמד המדומה [...]