Codename : Sputnik //  בלוג מסע מסביב לעולם.

אני חייב להודות שאת לומביני (Lumbini) עזבתי עם טעם חמוץ משהו. ציפיתי ליותר מסידהרתא – כל אחד היה נוטש יישוב מאובק ומבולגן כמו לומביני. גדולתו של אדם נמדדת יותר במידת ההקרבה שלו, ובטח לא בעד כמה מהר הוא מוותר. אבל עכשיו, אחרי יום וחצי בכפר בודגאיה (Bodhgaya), הכבוד חזר.
להיכנס למצב מדיטטיבי, ביישוב מבולגן כפליים ומאובק [...]

אני חושב שכל ארכיאולוג נכנס לויברציות למשמע המילה "האמפי" (Hampi). אם הייתי ארכיאולוג, אין לי ספק שהייתי נכנס לויברציות. תשימו 15 ארכיאולוגים על גשר, תגידו "האמפי" ותראו איך הגשר מתמוטט תוך זמן קצר. קשה להתהלך בין ערימות הסלעים העצומות, לעבור ליד ובתוך אינספור החורבות השונות שמפוזרות באקראיות בכול האזור, ולא לקלוט, ולו בהבזקים, את אורח [...]

בשעה טובה ומוצלחת איזה אי-קולי השתחל בין מערך ההגנה שלי. כלום במשך 6 חודשים – חשבתי כבר שמשהו דפוק אצלי. אבל כנראה שהגיע הזמן, והסטטיסטיקה תפסה פיקוד. עיביתי את מערך הנייר טואלט, מיפיתי את המסעדות עם היחס הגבוה ביותר של טיב האוכל והמרחק לחדר והעליתי את רמת כוננות האימודיום.
אני יכול לדווח, שעד כה, לא היו [...]

הושבתי את עצמי היום לראיון חגיגי. חצי שנה עברה מאז שעליתי על המטוס מתל אביב. פתחתי הפנקס ושלפתי העט —
"אז, נימרוד, חצי שנה, הא ?"
"כן."
"איך אתה מסכם ?"
"מה זאת אומרת ?"
"איך אתה מסכם את חצי השנה האחרונה ? מאוכזב ? מרוצה ?"
"אוי נו, תעשה לי טובה. זה לא חיים שכאלה."
"מה ??"
"תשאל שאלות נורמליות."
"נורמליות ?"
"כן. נורמליות."
"אוה… [...]

לא תכננתי את זה לפני שעזבתי את תל-אביב. התחלתי לשחק עם הרעיון בערך מאולנבאטר, אבל זה היה בגדר הפנטזיה, או עוד דרך להעביר את הנסיעות הארוכות בסין, משהו בגדר ה-"מה אם". לא היה לי רבע מושג בנושא, בקושי לתקן פנצ'ר אני יודע. משך אותי ניתוק התלות בנהגי מוניות, סוכני נסיעות, דוכני כרטיסים ושמירת חפצים, בחיפוש [...]

המוזה ברחה. נעלמה לה איפשהו על הרכבת שהורידה אותי בגואה. שבוע וחצי אני לא מצליח לחבר משפט סביר. אני יושב ובוהה בשורות הריקות של הפנקס, מחכה שאיזה רעיון יקפוץ, משהו, לא משנה מה, איזה רצף מילים שייצר איזשהו מומנטום. כלום. העסק סחוט לגמרי, המוח ריק. כשנוירון מתעורר נוצר הד שמבלבל אותי ואני צריך לעצור לנוח.
גואה [...]

"Excuse me, can I get a fork ?", התעניינתי בקבלה של המלון.
"You want a pork ?", וידא הבחור.
"No, a fork."
"Okay, one pork."
"A fork, like a spoon but with this —", שלפתי שלוש אצבעות. "To eat."
"Yes. A pork. To eat."
בחיי, הדו-שיח המטופש הזה המשיך והמשיך. לא הצלחתי לוודא שהוא מתכוון למזלג. הפתרון היה להצטרף אליו למטבח [...]

לפני שקניתי את האופניים, לפני כחודש, התחבטתי, פה ושם, ביני לבין עצמי. לא היה לי ספק שאני אקנה אופניים, גם לא היה לי ספק שזה לא יהיה קל. לא פיזית ולא מנטלית. הדילמות היו יותר בכיוון המסלול, או יותר נכון, איך לבחור את הכבישים. תרבות הנהיגה בסין ונפאל הייתה לעיתים על גבול המשחק מחשב, מנטליות [...]

עד אתמול המסלול שלי לגואה היה ברור – להיצמד אל החוף. איפשהו במהלך אחר הצהריים של אתמול, באיזושהי הארה מאוחרת, חשבתי, "למה לא אשבור מזרחה ?". ממה שאני שומע, לא רחוק במזרח יש את הדרכים הכי טובות, הנופים הכי יפים ומזג האוויר הכי טוב. נכון, כל אלו מתחבאים איפשהו 1,500-2,000 מטר מעלי, באזור גיאוגרפי שנקרא [...]

בזיכרון שלי הניגון קצת שונה, אבל את המילים אני מזהה. מחוץ לקונטקסט, זה מרגיש קרוב, העיצוב הדליל – כמה ספסלים, במה צנועה במרכז. הארון בקצה. האהילים הגרנדיוזיים, כאילו להבליט את ההבדל בין מעלה ומטה. כשמכניסים את הקונטקסט, הסיטואציה מרגישה מוזר, תלוש. ערב שישי בבית הכנסת בקוצ'י.
לפני 500 שנה, המקום, כנראה, היה מלא ביהודים תושבי העיר. היום, [...]