Codename : Sputnik //  בלוג מסע מסביב לעולם.

00:00.000 – מה קורה פה ?
00:00.129 – למה נהיה שקט ? לפני רגע הכול נשמע המולה אחת גדולה ?
00:00.253 – למה הכול מרגיש בהילוך איטי ? לעזאזל, למה הכול נראה בהילוך איטי ??
00:00.446 – אחד, שניים, שלושה, ארבעה … אני יכול לספור את העננים בשמיים, לפני שהדמות שמעליי מספיקה למצמץ.
00:00.671 – נו, ברצינות. מה קורה פה ?

הבוקר החלטתי לעשות מעשה. אז השאלתי אופניים לחצי יום ויצאתי ל-"מוזיאון ההרים הבינלאומי" (תרגום סימולטני). חתיכת מסע להגיע למוזיאון, שלפי מקור בלתי מוסמך (בעלים של סוכנות טרקים), זוכה למיליון מבקרים מידי שנה (!!).
(יומן מסע : ישר, שזה אומר מזרחה, עשר דקות על הכביש הסמוך לאגם, ואז ימינה, 6-7 דקות לאחר מכן, מגיעים לכיכר, ואז שמאלה, [...]

אני רוצה לדווח שמשקפי השמש לא מריחים וורדים ושושנים. למה שהתעניין (פרטים נוספים בפוסט הקודם).
אני חושש שאני מושך זבובים.
עד כאן.
מישהו זוכר את הפרק Smelly Car של הסדרה Seinfeld ?
אה, עדכון נוסף – מי שיקליק על המילה "טרקים" בסרגל למעלה, יגלה, שבשעה טובה, העליתי את הפידול שלי בהודו ושלושת הטרקים האחרונים בנפאל! והכל הודות למז"א המחורבן [...]

בכל טרק מתחבאת לה נקודת שפל. לעיתים, היא אורבת, מאחורי איזה שיח תמים, עיקול חד או עץ בריא, וכשאתה מתקרב – היא מזנקת, שולפת מחבט בייסבול, ושולחת את מצב הרוח, תוך חבטות נמרצות, לחפש את ההכרה במחוזות רחוקים. נק' השפל לא חייבת להיות נמוכה במיוחד, היא יכולה רק להוריד את מצב הרוח לברכיים עם מכה [...]

"אהה, מדרגות ארורות.", חשבתי, מתנשף כמו חמור ומנסה לשמור על קצב טיפוס קבוע. נשימה, מדרגה, נשיפה, מדרגה. וחוזר חלילה. ניסיתי להתחיל לספור את המדרגות, מהכפר ג'ינו דנדה (Jhino Danda), אבל התייאשתי אחרי 18, זה הפריע לי להתרכז בלנשום. ירד מבול, דרך אגב. איך לא.
(בדרך חזרה, מרוב שיעמום, ספרתי את המדרגות. בין ג'ינו-דנדה לצ'ומרונג יש 2,372 [...]

"06:24". לא יודע למה קימצתי את העיניים כדי לקרוא את השעה. אבל קימצתי. לא שהיה חשוך במיוחד. הסדין הלבן שהיה מתחת לשמיכת הצמר, תפס לעצמו, במהלך הלילה, מקום בפינת המיטה והפסיק לקחת חלק בלעשות לי נעים. השמיכה הייתה מפנקת באופן מפתיע.
"אולי היום, סופסוף ?", חשבתי וזחלתי מחוץ לשמיכה. תחבתי את הראש בין הוילון [...]

YOUR BANK DECLINED THE TRANSACTION
קישט המשפט המופלא הזה את מסך הכספומט בקטמנדו. "מה קורה פה ? זה כבר כספומט שלישי… אולי הוא לא מקבל מאסטרקארד ?", אני מריץ את המבט בתוך התא הקטנטן, מחפש מדבקות שירמזו אם הכספומט הזה בכלל מקבל את הכרטיס שלי. אני קולט את המדבקה עם שני העיגולים של Cirrus, ברוורס, על [...]

כשהגעתי למונג לה, בדרך לנמצ'ה, הרגשתי את עול נוכחותה של אמה-דבלם מעמיס לי על המוח. נתקפתי בשטף של יצירתיות, אלוהי הפואטיקה נחתו והרגשתי שיר מורכב מתנסח לי בראש. לא נותר לי אלא לשלוף פיסת נייר, ובתזזיתיות חריגה השתולל לי העט ביד, ופיסת הנייר התמלאה פאר פואטי…
נישאת בגאון ומשגיחה על עמקים,
מוודאת שלא יאונה להם רע,
וגם על [...]

"פיר! דריי! צוויי!", צרחו קבוצת אוסטרים משועשעים להפליא ולבושים, מכף רגל ועד ראש, בציוד של Mammut, אל מטפסים אומללים, סופרים את כמות המטרים שנותרו להם עד לפסגת הגוקיו רי (Gokyo Ri), "איינץ!!!! הוווו! בראבו!!!". המטפסים, שבקושי מוצאים מספיק חמצן להזיז את העפעפיים, מותקפים בסדרה של צרחות אושר וידיים אוסטריות מושטות, ומשחררים "נמסטה" מתנשף. כל המחזה [...]

כבר שעתיים בערך אני מאלתר עם ראות של 20 מטר במקרה הרע ו-50 מטר במקרה הטוב. לפני כשעה, קפאתי מול סלע "מאני" עצום – מיד אחרי הסלע התפצל השביל לשניים. האחד, טיפס ונעלם בין העננים הנמוכים (עד כמה גבוה ? אין לי מושג). השני, צנח לכיוון הדוד-קוסי (Dudh-Kosi) (עד כמה נמוך ? וואלה, אין לי [...]