לייק א לייקה (או, חגיגות 200)
בשעה טובה, לי ולוילט יש משהו משותף. וזה לא הכינוי "המצקת הגדולה" (ניסיתי, וילט, לא נדבק).
שנינו, כל אחד בדרכו שלו, הצלחנו לייצר אירוע בקנה מידה היסטורי. אירוע שייתכן ומישהו, היכנשהו, הצליח לייצר – אך הבמה עליה הוא עשה זאת אינה משמעותית לחוגים הרלוונטיים או לאנושות בכלל. סביר להניח שהאירוע ישוחזר, אך את מי זה מעניין ? מי מכיר את אפולו 12 ? מי זוכר את בלקה וסטרלקה ? אף אחד (נו, חוץ מויקיפדיה).
אך, בניגוד לאפולו 11 וללייקה, שזכו לתהילת עולם שניות בודדות לאחר שהישגם נחשף – המשותף לי ולוילט, זה שהאירוע שלנו יוערך באמת רק בפרספקטיבה, במבט לאחור, שנים לאחר מכן. ילדי העתיד יידברו על האירוע עם עמיתיהם החייזרים, קולם ירטוט מהתרגשות, ניצוץ יקשט את פינת אישונם, ומוחם לא יעכל שזה אכן קרה. זה יישמע להם בגדר פנטזיה. 50 שנים עברו מאז וילט צבר 100 נק' על דף הסטטיסטיקה ועדיין אפשר לזהות ארומה של תדהמה/ספק אופפת את מילותיהם של אוהדי הכדור הכתום כשהם מציינים את התפלצת.

הסיבה לכך שעדיין מתקשים לעכל את ההישג, היא שוילט קלע את 100 הנקודות שלו מול 4,000 וקצת צופים בלבד, עם צלם עוף-דוטי בקהל, ובאולם שהתאורה בו לא אפשרה צילום בוידאו (וזאת מאחר שהאולם הראשי הוסב לאירוח קרקס). מה שאומר, שרק 4,000 וקצת אנשים זכו לחזות במאורע, השאר – ובכן, אנחנו, נשארנו לשחק עם הדמיון. הסיבה שהאירוע שלי יוערך* רק במבט לאחור, היא שכעת, מדובר בסתם עוד פוסט. עוד אחד מיני רבים, עוד לחיצה על כפתור ה-"ייצר טקסט אקראי" ועוד השתוללות עם קומבינציות של "העתק" ו-"הדבק".
קראתי איפשהו (או שהמצאתי, לא זוכר), שמידי יום, מתפרסמים כאינסוף פוסטים חדשים על גלי האינטרנט. אם כן, טבעי לתהות על משמעותו של עוד פוסט. ובכל זאת, בשנות ה-50, כמות מקבילה (או קצת פחות) של כלבים נפחו את נשמתם ברחבי העולם – אך, וכאן הפואנטה – רק אחת עשתה זאת עם חליפת קוסמונאוט — זה לא שאני יושב עכשיו, מזיע מהתחת, בתוך חליפת קוסמונאוט ומקליד את הפוסט הזה. לא כאן קבור הכלב. הכלב בחליפת הקסומונאוט מתחבא במספר. 200 (או 00א2 לתושבי עיר הקודש והסביבה). זהו פוסט מספר 200 (!). לא האמנתי.
מה שגם עושה, מספרית, את ההישג שלי למרשים כפליים מהמקביל של מר צ'מברליין.

היום, אגב, באופן לא ממש מיקרי (חיכיתי עם הפוסט הזה שבוע ומשהו בשביל הסנכרון), המסע חוגג שנה וחצי. על כך בהמשך.
ונסיים עם קצת סטטיסטיקה :
- סה"כ פוסטים : 118 (סתם, 200).
- תדירות פוסטים : כל חמישה ימים, בערך.
- סה"כ תגובות : 183.
- סה"כ תגובות זבל : 3,234,777 ותודה לאקיזמט.
- סה"כ כניסות : כ-45,000 (unique visitors)
- תדירות מבקרים : משהו כמו 50 מבקרים ביום (49 מהם זה אני והחברים שלי מחברת הרובוטים של גוגל).
- כמות הכנסות מהאתר : 6.19 דולר! אך, זו עוד לא המכסה שמשכנעת את גוגל לשלוח לי צ'ק.
- הפוסטים הפופולריים ביותר :
- עשו את זה כבר ב-80 יום (פורסם ב-20/12/2009) – עם כ-1,500 צפיות. זה מעניין, כי הפוסט הזה הוא כמעט ללא תוכן. מסתבר שאנשים שחיפשו "מסביב לעולם ב-80 יום", הקליקו על הפוסט… לכל אלה שעשו זאת – מצטער על ה-2 דקות שבזבתם!
- מדריך להוצאת ויזה לארה"ב (פורסם ב-30/05/2010) – משהו כמו 1,200 צפיות.
- מהו המקום היפה בעולם (18/12/2009) – באזור ה-1,150, אני עובד על עדכון…
- מדריך לבחירת שק"ש (מ-30/03/2010) – באזור ה-1,100.
- מהו הטרק הטוב בעולם (מ-16/10/2009) – עם כ-1,000, אך הגרסה המעודכנת כנראה תעקוף אותו.
- כמות ה-"לייקים" : 70 (!). מה שאומר ש-1 מכל 640 מבקרים בערך אהב את מה שראה. 0.15% …
עד כאן – כעת, כל שנותר לי הוא לחכות לפרספקטיבה להרביץ בי הארה.
*רק לשם הבהרה : מדובר בהערכה ומבט לאחור שלי בלבד.
« האתר עבר דירה, פרק 1 (או, איך למצוא מארח) האתר עבר דירה, פרק 2 (או, איך להגר) »








שמי נימרוד צברי, יצאתי להתוונגבד (משורש ו.ג.ב.נ.ד) בעולם. זו מתנת גיל ה-30 שקניתי לעצמי, והיא עולה לי 30$ ליום בממוצע. 
הוסף תגובה !