בלוג מסע מסביב לעולם.

להסתובב בעולם עם 30$ ליום, או, איך לגמור את הכסף ולהיתקע איפשהו על הגלובוס

האתר עבר דירה, פרק 1 (או, איך למצוא מארח)

[ 7 בפברואר 2012 | תגובה אחת ]

לפני כשבוע שאלתי את גוגל שאלה.

"גוגל", פתחתי, "האם תוכל לומר לי כמה מהר עולה האתר שלי ?". בהיתי במסך, בשקיקה השמורה בדר"כ לאינטראקציה החודשית שלי עם אתר הבנק, ונקשתי עם האצבעות על שולחן העץ המלא ליד הקבלה של הגסטהאוס בו נתקעתי בחודשים האחרונים. גוגל הלך לחפש לי תשובה, חצי שניה וחצי לאחר מכן, הוא חזר – "בממוצע,", הוא פתח, "דפים באתר שלך נטענים תוך 6.9 שניות. זה איטי יותר מאשר 86% מהאתרים."
"אחותך", עניתי בביטול. מאז, פיקאסה כבר לא עולה לי במחשב.

בשנה ומשהו (אוטוטו וחצי, אבל שששש) שאני גורר את הרגליים בשבילי העולם, עוד לא מצאתי את הזמן או התעוזה לעבור דירה. תמיד הייתה לי התחושה שהאתר עולה לאט – אך הדחקתי. איפה שלא הייתי, הקפדתי לזרוק את האשמה על האינסטלציה המפוקפקת שדרכה עבר האינטרנט. הרבה יותר פשוט מאשר להשלים עם המציאות המרה, ולהתחיל לארוז – אבל למי יש כוח ? זה עסק לא פשוט, מעבר דירה. יותר מידי מוטל על כף מאוד לא יציבה.

6.9 שניות לא אמרו לי הרבה – אך העובדה ש-86% מהאתרים מהירים יותר משם קוד : ספוטניק, צרבה לי את הקליפה החיצונית של האגו. הבטתי באתר העצל שלי והחלטתי לעשות מעשה. עכשיו, רגע לפני שאני נכנס אל הניטי-גריטי של הסמטוחה, אעשה סדר. מאחר והולך להיות פרק נוסף, לפחות אמסגר את הפרק הזה – מארח (או, מאחסן) מצאתי לפני יומיים, לאחר שעשיתי סקר שוק חצי מקיף (ועל כך בהמשך). בפסקאות המייגעות הבאות, אני מקווה לסייע לאלו שמעוניינים למצוא מארח לאתרם וטיפה'לה מבולבלים עם כל הפרטים (הלרוב מיותרים) שהמארחים אוהבים לפרוט (אגב, לפעמים אשתמש במונח אחסון אתרים ולעתים באירוח אתרים, אלו שני מונחים לאותו הדבר).

שלב המועמדים

יש שתי דרכים למצוא מועמדים פוטנציאליים, וגוגל לא משחק תפקיד באף אחת מהן. יש כ"כ הרבה זבל אינטרנטי בנושא הזה — אם רצים על שלושת הדפים הראשונים שגוגל מייצר כשמחפשים "best web host", יותר מ-90% מהאתרים הם אתרי ספאם נטולי תוכן אמין שכל תפקידם הוא לגרום לאנשים להקליק דרכם אל אחד מהמארחים שבאתרם, בתקווה שמישהו יירשם והם יתוגמלו על כך (וזה למה Affiliate Programs הורגות את האינטרנט).

From Goldsboro Webdev

אם כך, אז מה עושים ? שואלים חברים, שולחים מייל או שניים למנהלי בלוגים מועדפים, אין כמו ניסיון של מישהו שאתם סומכים עליו. הדר"כ השנייה, היא להריץ שאילתת WHOIS על אתרים שמועדפים עליכם (WHOIS תריצו על אתרים שהם בסדר גודל של האתר שלכם, אין טעם להריץ שאילתה על אתרים גדולים). בתוצאות ה-WHOIS תוכלו לראות את מי מארח את האתר – האתר WhoIsHostingThis? עושה את העבודה לקלה לאללה.

הרשימה שלי הייתה :

(גילוי נאות, לפני הרשימה – אם תחליטו להירשם לאחת מהחברות הרשומות אני עשוי לקבל תגמול. אי לכך, צירפתי שני קישורים לחברות – הקישור שבשם בעברית הוא לחברה מבלי שאני מקבל תגמול, אם תקליקו על קישור באנגלית אז אני עשוי לקבל תגמול. לבחירתכם)

מארח כחול (Bluehost) – בלוהוסט נכנס לרשימה כי, ראשית כל, הוא מופיעה ברשימת המארחים המומלצים של וורדפרס. שנית, יש לו אתר בעברית ושלישית, שיחקתי קצת עם לוח הבקרה שלו, ונראה שהוא רץ די מהר.
מארח חלום (Dreamhost) – גם מופיע ברשימת המארחים המומלצים של וורדפרס, מספר אתרים שאני מבקר בהם מתארחים אצל דרימהוסט. ואפשר לנסות את המערכת שלהם במשך 14 יום – בחינם! (התשלום הראשון מתבצע רק לאחר השבועיים הראשונים).
הוסטדיים (Hostdime) – המארח הנוכחי שלי הוא חברת בת של הוסטדיים, אהבתי את השירות שלהם, ולהוסטדיים יש אתר בעברית (שהוא עכשיו בשיפוצים).
מקדש מדיה (Media temple) – קיבלתי המון ביקורות טובות, מופיע ברשימת המארחים המומלצים של וורדפרס, ולא מעט אתרים שאצלי במועדפים מתארחים אצלם.
כונן חלל (Rackspace) – שמעתי על החברה הזו סיפור מעניין. מסתבר שמאחר שהיא ובסיס צבאי אמריקאי יושבים על אותו הגריד, הזמינות (Uptime) של המארח הזה היא ללא תחרות.
מארח תנין (Hostgator) – קיבלתי המלצה על המארח הזה, ונתקלתי בשני אתרים שאני מחבב שמתארחים עצל התנין.

שלב הסינון

על אקרונומיקה מיותרת (או, טכנולוגיה)

אחרי שסיימנו לפרוט את המועמדים הפוטנציאליים, השלב הבא, הוא להבין מה אנחנו צריכים ממארח. החלטתי לפתוח דווקא באותם קיצורים שלחלק גדול מאיתנו מהווים ג'יבריש (PHP, ASP, RoR, SSL, SSH ועוד) -

אם האתר שלנו הוא פרטי (קרי, בלוג/פורטפוליו) או אפילו אתר קניות (e-commerce) ממוצע, אז הדרישות שלנו בתחום הזה הן די סטנדרטיות. מה שעושה את החיים לנורא קלים – כל עוד לא הכנסתם איזו חברה קיקיונית לרשימה שלכם, סביר להניח שכל המארחים, ברמת הטכנולוגיה, מציעים כל מה שהוובמסטר הממוצע צריך. חלק מהספקים אפילו יציעו התקנות מהירות של פלטפורמות CMS (וורדפרס, ג'ומלה, דרופל ועוד) ועגלות קניות (זן, אגורה, קפה ועוד) למיניהן. למרות שזה מושך את העין, הדבר היחיד שחשוב להסיק מכך, הוא שהמארחים אכן תומכים באפליקציות הללו ומאפשרים למשתמשים תקשורת מאובטחת במידה ונדרש (SSH, SSL).

אם אתם מתכננים לעשות שימוש בפלטפורמה לא סטנדרטית, תעשו השוואה בין דרישות הפלטפורמה למה שמציע המארח. אם אתם מתעצלים, תשלחו מייל למוקד התמיכה של המארח. ייתכן ותתקלו במארחים שמציעים אירוח Windows או אירוח UNIX (אך לא שניהם), אני לא מתכוון לנקוט עמדה לכאן או לכאן (מהסיבה הפשוטה שאין לי את הניסיון בשביל להעדיף אחד על פני השני) – הכי פשוט זה לשלוח מייל אל המארח, או לדלג אל המארח הבא. זו הסיבה גם שהורדתי את הוסטדיים מהרשימה – לא מצאתי באתרם אם הם רצים עם UNIX או רק על Windows, הרושם שקיבלתי הוא שרק חלונות רץ על השרתים שלהם.

בכל אופן, אחרי שהרכבתם את רשימת המארחים, כנראה תגלו שרובם תומכים, פחות או יותר, באותן הטכנולוגיות. קרי, כאן לא קבור הכלב.

באופן די מפתיע, גם רקספייס ירדה מהרשימה, מאחר שפשוט לא הצלחתי למצוא מה החברה מציעה…

על משמעות האינסוף (או, כמה מקום ?)

אם זה אתרכם הראשון, אז כנראה תתקשו להעריך כמה שטח תצטרכו, באותו אופן גם לגבי כמות התעבורה (תסלחו לי, אבל אין לי מושג איך לתרגם את זה לעברית). החדשות הטובות הן, שזה לא כזה חשוב, מאחר וכל חברות האחסון מציעות שטחים עצומים. האתרים שלי הם כמו עדר עכברים שמתרוצץ על אחו בגודל הירח (לפחות כך המספרים אומרים). בסריקה שעשיתי, הופתעתי לגלות כמה הביטוי "ללא הגבלה" הפך לפופולרי – "שטח אחסון ללא הגבלה!", "כמות תעבורה ללא הגבלה!", "אינסוף כתובות אימייל!" — "ללא הגבלה! אינסוף! ל-ל-א ה-ג-ב-ל-ה!".

ברור שזו פיקציה, כן ? זו כמו הפיקציה של הכסף שלנו בבנק, רק ההפך. חברות האחסון מניחות, שמאחר והאתר הפרטי הממוצע לא עובר את ה-100MB (במקרה הרע) – זה ממש לא משנה כמה הן יציעו, העיקר שהן יציעו יותר מהמתחרות (היום בעידן העננים שטח האחסון הוא נכבד, אבל לא ממש ללא הגבלה). לצורך דוגמא – בואו נניח שאתם מוזיקאים, יש לכם, עד כה, 50 שירים, אותם אתם שומרים בפורמט MP3 ומציעים למעריציכם בחינם אין כסף. בנוסף, ל-50 השירים האלה יש גם מאסטר בפורמט WAV אותו אתם שומרים למקרים בהם תידרשו לגשת למוזיקה שלכם באיכות הגבוהה ביותר. מן הסתם, מאחר ואתם מוזיקאים סופר מוכשרים, אתם מייצרים 10 שירים בחודש — לכם, הצעה של שטח אחסון ללא הגבלה עשויה להיות מאוד מושכת. אממה – להלן ציטוט מ-"תנאי השימוש" של בלוהוסט :

Bluehost.com does NOT provide unlimited space for online storage, backups, or archiving of electronic files, documents, log files, etc., and any such prohibited use of the Services will result in the termination of Subscriber's account, with or without notice.

ועוד אחד, הפעם מתנאי השימוש של הוסטגטור :

Using a shared account as a backup/storage device is not permitted

ברור שזה לא אמור לעניין 99% מאיתנו, אבל אם היינו מוזיקאים – אולי כדאי לנו לשלוח מייל למארח הפוטנציאלי ולהתעניין האם התוכנית שלנו היא במסגרת החוקים שלו.

מה לגבי תעבורה ?

ההסבר העקום הזה תקף גם לכמות התעבורה. ואפתח בציטוט נוסף מתנאי השירות של בלוהוסט :

Bluehost.com reserves the right to limit processor time, bandwidth, processes, or memory in cases where it is necessary to prevent negatively impacting other Subscribers.

חשוב לנבור בתנאי השימוש ולראות האם מאחורי הללא-הגבלה מופיע איזשהו מספר, שעשוי לספק למארח סיבה או תירוץ לגבות מכם כסף על חריגה בכמות התעבורה. לרוב יש קשר ישיר בין כמות התעבורה להכנסות שאתרכם יכניס (במידה ויש לכם איזושהי תוכנית להכנסות), כך שככל שאתרכם יהיה פופולרי יותר, כך תוכלו (ולעיתים, תיאלצו) לשדרג את התוכנית שלכם עם המאחסן, כך שה-"ללא הגבלה", לא ממש רלוונטי ולא אמור להיות פקטור.

למי הוא כן אמור להיות רלוונטי ? לבלוגים נטולי אסטרטגית קידום במנועי חיפוש, בלוגים כאלה חיים מפיק לפיק. בממוצע, קצב התעבורה שלהם לא גבוה, אך לעיתים הבלוג זוכה לציון באיזשהו אתר פופולרי, ולפתע יש פיק רציני בכניסות. ללא כל אסטרטגיה של הבלוג לשמר את הפיק, תוך זמן קצר הוא יחזור לדשדש – אתרים מהסוג הזה, לא ממש צריכים אור ירוק לכמות תעבורה היסטרית, אך הם כן צריכים תוכנית שלא תעניש אותם כלכלית על קפיצה משמעותית בכמות התעבורה.

חשוב לא להתרשם מהצהרות ה-"ללא הגבלה", ובטח לא לתעדף אתרים שמציעים "ללא הגבלה" על כאלו שכן. תסרקו את תנאי השימוש של המארחים, תוודאו ששום עז לא מתחבאת שם.

בשורה התחתונה, אלו מאיתנו שהאתר שלהם מאוחסן בשותף עם אתרים אחרים (Shared Hosting), למעשה מתחלקים עם שאר הלקוחות על אותו שטח האחסון – וחמור מכך, נאבקים על אותו קצב התעבורה. והסבירות שתתקלו בבעיות ביצועים עם אתרים שלא שמים גבול על קצב התעבורה הוא גבוהה יותר מאשר עם אתרים שכן שמים גבול. כל פעם שאני רואה אתר שמשוויץ עם הצהרות מהסוג הבא :

טאגליין אצל מאחסן מפורסם

הראש שלי מתחיל להזיע מבפנים. 20,000 כפול אינסוף כל חודש! זה הרבה אינסופים. אני מסתבך עם האינסוף הראשון. אני לא אומר שהחברה הזו (בלוהוסט) לא טובה, אני פשוט אומר שלפופולריות בתחום הזה כמעט ואין קשר לטיב השירות. אגב, ההצהרה הזו גרמה לי להוריד את בלוהוסט מהרשימה.

על גידולים (או, אחד זה מספיק ?)

השלב הבא הוא לבדוק אם, במידה ותרצו לגדול, האם המארח יאפשר זאת ?

מה הכוונה ב-"לגדול" ? ובכן, היום יש לכם אתר אחד, מחר תרצו שניים – תתאהבו ברעיון, ועוד שבוע תרצו עשרים. האם תאלצו לשלם בקשיש למארח כדי שיוסיף את האייקון בלוח הבקרה שלכם ? חשוב לוודא שהמארח לא מגביל את כמות הדומיינים שתוכלו לקשר עם החשבון שלכם, לפחות לא מספר שתתקשו לעמוד בו, לכשהתיאבון יגיע. חשוב עוד יותר, זה לוודא שהוא לא מגביל את כמות בסיסי הנתונים שתוכלו לייצר על שרתיו. 20 אתרים תוכלו לארח על דומיין יחיד, אך תתקשו לייצר 20 אתרים עם בסיס נתונים אחד.

נניח שייצרתם 20 אתרים, ו-20 האתרים הללו, בתורם, מייצרים קצב תעבורה שחורג מתנאי השימוש של המארח (או שאתם מרגישים ירידה בביצועים) – האם המארח יקצה לכם שרת ייעודי (וירטואלית (VPS) או תכל'ס (Dedicated)) ? או שפשוט האופציה לא קיימת אצלו (במקרה הזה, תבדקו אצל מי מתארח המארח ותנסו להתארח אצלו) ? שווה לבדוק. כל האתרים מתחילים בקטן, רובם נשארים קטנים, אך, מי יודע ?

על 0.01 אחוז (או, כמה זמינות אני צריך ?)

איך נשמע לכם, אם הייתי אומר לכם שהאתר שלכם לא יהיה זמין 15 דקות מידי יום ? לא מתקבל על הדעת, נכון ? 15 דקות אי-זמינות מידי יום, שקול ל-99% זמינות. 99% במבט ראשון מרגיש לא רע בכלל – אך, עם טיפה'לה חשבון, מגלים ש-99% זה כלום, מארח שמתגאה ב-99% זמינות צריך להיעלם מהרשימה שלכם. מה לגבי מארח שמתגאה ב-100% ? זה מהאתר של דרימהוסט -

דרימהוסט, 100% זמינות

ב-2006, דרימהוסט נפל, יחד עם Myspace ו-מדיה-טמפל (כולם יושבים באותו הבניין) – אחרי שכל האזור עבר הפסקת חשמל וה-UPS נכשל גם הוא. ב-2010, קבוצת האקרים הצליחה להפיל את דרימהוסט לכמה שעות. עכשיו, אני לא אומר שזה לא קורה לחברות אחרות – אך, חברות אחרות מכירות את המושג פורס-מאז'ור ולא מבטיחות 100%.

אם כן, כמה זה אחוז טוב ? היום, נראה שהסטנדרט נע בין 99.9% לבין לא לציין בכלל. לא לציין בכלל זה לא אומר שהחברה מתביישת במספרים שלה – זה פחות או יותר אומר שהחברה מודעת לכך שהמספרים האלה די חסרי משמעות. כולנו מכירים את מרפי, וכולנו יודעים שהכול יכול ללכת טיפטופ במשך 100 יום, אבל ב-5 דקות בהן אנו ממש צריכים את זמינות האתר, הוא יחליט ליפול. 5 דקות במאה יום, זה בערך 99.999% זמינות – אבל את מי זה מעניין ? בשבילנו, מדובר בזמינות מחורבנת. חשוב לראות איך החברה מתמודדת עם נפילה. מהו זמן התגובה שלה ? כמה מהר היא מתמודדת עם אלפי ה-"תקלות" שנפתחו במוקד התמיכה ? כמה מהר היא מאחזרת את מה שנדמה שאבד ?

קשה להגזים בחשיבות הזמינות. אך לא להתפתות לחירטוטים. 99% = לא טוב. 100% = חשוד. 99.9% = סטנדרטי.

על תמיכה (או … על תמיכה)

כמפיל אתרים כרוני, שלעתים נדמה שהאתר מוותר ונופל עוד לפני שניגשתי אליו, אני צריך תשובות לעניין וזמן תגובה מהיר. אני עם אותו מארח כבר כעשור, ובהחלט יש מצב שהם פתחו סניף במומבאי במיוחד בשבילי, הודי צנום יושב 24 שעות מול המסך וממתין להתקפי הפאניקה שלי. מנפלאות הגלובליזציה ושכר המינימום בהודו. היה לי חשוב לברר איזה מארח מספק את שירות התמיכה הטוב ביותר, אז שלחתי למועמדים הפוטנציאליים מייל עם שאלה מטופשת ושאלה לא מטופשת, במטרה לראות כמה מהר וכמה לעניין הם עונים.

המייל שלי היה משהו בסגנון -

"שלום, אני מחפש מקום לאחסן את האתר שלי. אך, לפני שאני מחליט יש לי שתי שאלות :

1. אני רואה שהשרתים שלכם ממוקמים בארה"ב, קהל היעד שלי הוא מישראל – האם אני צפוי להרגיש נפילה משמעותית במהירות הגלישה ?
2. אני רואה שאתם תומכים ב-PHP גרסא 5.2.17, אני צריך להשתמש בגרסא 5.3, מדוע אתם לא תומכים בגרסא הזו ?"

לבסוף, דירגתי את המארחים לפי מהירות התגובה, ואם התשובה הייתה לעניין או לא (קרי, האם ניסו למרוח אותי או לא).

מדיה-טמפל ודרימהוסט ענו הכי מהר (פחות מיום). שתיהן נתנו תשובות הגיוניות לגבי שאלה 1, לגבי השאלה השנייה - דרימהוסט ענו שהם כן תומכים בגרסא 5.3 בעוד שמדיה-טמפל טענו משהו בסגנון של "אנחנו לא תומכים ב-5.3 כי הגרסא הזו נוטה לקרוס". אממה – אלו הם הפרטים של גרסאת PHP5 שרצה בדרימהוסט (מהקישור הזה) -

דרימהוסט, גרסאת php5

עכשיו, ייתכן ואני מפספס משהו – אז לא ויתרתי על דרימהוסט.

דבר נוסף שחשוב מאוד לוודא, הוא שהמארח לא משתמש בחברה חיצונית למתן השירות. לא מעט מארחים עושים זאת, הרי מדובר בחיסכון משמעותי בהוצאות (יש סיכוי לא רע שחברות שנוקטות בטקטיקה הזו, ישתמשו גם במיקור חוץ לצורך תפעול ותחזוקת השרתים שלהם). אם אין פרטים בנושא באתר המארח, מומלץ לשלוח מייל ולשאול. במקרה שלי, כל מתן השירות מתבצע מארה"ב וע"י החברה.

ולסיום החלק הזה, זו הסיבה גם שאני לא משתמש במארחים מהארץ. ייסלחו נותני השירות בארץ, אבל תרבות השירות בארץ לא מדגדגת אפילו את עמיתתה האמריקאית – אין כאן אפילו שיקול.

וכך, נותרתי עם 2 מארחים, מדיה טמפל ודרימהוסט.

למה מדיה-טמפל ? (או, מה עם לוח בקרה ?)

נקודה חשובה נוספת בבחירת מארח, היא טיב לוח הבקרה של האתר – רוב לוחות הבקרה מספקים את אותן התכונות, אך לא כולן נוחות באותה המידה, וחלקן משתמשות באפליקציות חיצוניות כדי לבצע מטלות שונות מה שרק מוסיף לסמטוחה. הסטנדרט המוכח הוא cPanel על גרסאותיו השונות. אך, לצערי, לא מדיה-טמפל ולא דרימהוסט משתמשים ב-cPanel – שני המארחים הללו הרכיבו לוח בקרה בבית. הדרך הטובה ביותר לבדוק את לוח הבקרה, הוא, מן הסתם, ע"י שימוש בו.

דרימהוסט מציעים שבועיים התנסות בחינם. אז נרשמתי. אחרי שעתיים התייאשתי וביקשתי לבטל את הרישום. היה לי מבולגן מידי. לא הצלחתי למצוא איך לייצר בסיס נתונים חדש, ולקח 10 דקות להגיע לדף הנכון בו אוכל לברר איך אני מייצר בסיס נתונים חדש. וכך הגעתי למדיה-טמפל. יקר ב-$7 לחודש מדרימהוסט. אבל שכנע אותי הכי טוב שהוא המארח המתאים. עד הפעם הבאה.

עד כאן. קצר ולעניין.

אגב, המתואר מעלה מתאר את התהליך שעברתי עד שמצאתי את מדיה-טמפל – עם קצת הסברים. אין לי אינטרס אצל אף אחת מהחברות, ואין לי שום דבר נגד אף אחת מהחברות. הפוסט בא לתאר תהליך ופחות תוצאות… טוב, חלאס, כמה אפשר לכתוב. מקווה שעזרתי!

עוד באותו נושא :